ה"ידועה בציבור" שהפסידה את הירושה לאחר שהודתה כי המנוח "בא בתור דייר"

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

תמ"ש (נצ') 54570-01-21 פ. ב. ד. נ' עז' א. כ. (09.09.25)

 

עובדות המקרה:

התובעת הגישה, בין השאר, תביעה להצהיר עליה כידועה בציבור של המנוח.

 

טענות התובעת:

* כי התובעת והמנוח ניהלו חיים משותפים כידועים בציבור במשך למעלה מ- 4 שנים, מאז שנת 2017 ועד לפטירתו של המנוח בחודש ינואר 2020;

 

* כי התובעת והמנוח התגוררו בדירה שכורה דרך קבע. להוכחת טענתה צירפה התובעת לתביעתה העתק מהסכמי השכירות שלטענתה היא והמנוח חתמו עליהם;

 

* כי התובעת והמנוח ניהלו מערכת יחסים רומנטית מלאה על כל הכרוך ומשתמע מכך, נסעו יחד לחופשות, הן מטעם עבודתו של המנוח והן באופן פרטי. עוד נטען, כי במהלך חייהם המשותפים, המנוח שיתף אותה באירועים משפחתיים כבן זוגה, וכי כל בני המשפחה, המכרים והחברים, ידעו כי היא והמנוח מתגוררים יחדיו וכך גם חבריו מהעבודה ובני משפחתו לרבות אחיו, אחותו וילדיו;

 

* כי הנתבעים, ילדיו של המנוח, היו בנתק מוחלט ממנו, לא ביקרו אותו, לא השתתפו בכל אירוע שהיה להם, וכי גם ניסיונותיה לזמנם למפגש איחוד עם המנוח לא צלח והנתבעים סירבו למפגש כזה;

 

* כי עד לפטירתו נהג המנוח לרכוש את כל כלכלת הבית, בכרטיס האשראי שלו וכן היה משלם את דמי השכירות בשיקים שנמשכו מחשבון הבנק שלו, וכך גם שילם את הוצאות הבית לרבות חשמל, כבלים ועוד.

 

טענות הנתבעים:

* כי עסקינן בתביעת סרק, שקרית ומניפולטיבית;

 

* כי התובעת זייפה את חתימות המנוח והונתה את המנוח וניצלה את מצבו הרפואי ופטירתו כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל הכבד המוטל עליה להוכיח את מעמדה כידועה בציבור;

 

* כי התובעת והמנוח לא היו בני זוג 4 שנים ולא היו בני זוג בכלל;

 

* כי המנוח שכר חדר בדירת מגורים, שם הכיר את התובעת ששכרה חלקים אחרים באותה דירה;

 

* כי תקופת המגורים המשותפת של התובעת והמנוח הייתה לכל היותר לחודש ימים, וכי לא היו ביניהם יחסים שיש בהם אפילו להזכיר או לדמות במשהו יחסי ידועים בציבור, כלומר, התובעת והמנוח לא קיימו משק בית משותף, לא היה להם חשבון בנק משותף והמנוח לא כלכל את התובעת, והם לא הציגו את עצמם כשותפים בפני הרשויות השונות.

 

בית-המשפט דחה את התביעה וקבע:

* לא עלה בידי התובעת להביא ראיות, בהתאם להלכה הפסוקה, שיש בהן להוכיח כי אכן היא והמנוח ניהלו משק בית משותף כידועים בציבור;

 

* התובעת לא הוכיחה, כי ניהלה משק בית משותף עם המנוח וכי הם התגוררו ביחד בדירה משותפת;

 

* לא הוכח על-ידי התובעת כי היא והמנוח ניהלו קופה משותפת, ולא הובאו ראיות לכך כי הם התנהלו במשותף מבחינה כלכלית;

 

* התובעת בעצמה הודתה בחקירתה, כי המנוח שכר חדר בדירה אותה היא שכרה והתגורר בה בתור דייר!;

 

* התובעת יכלה לזמן את המשכירים, שלטענתה היא והמנוח שכרו מהם את הדירות, על-מנת להוכיח כי אכן הסכמי השכירות נחתמו על-ידה ועל-ידי המנוח, אולם היא לא עשתה כן והדבר נזקף לחובתה;

 

* גם התמונות הדלות שצורפו על-ידי התובעת אין בהן ללמד, כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור;

 

* התובעת נמנעה מלזמן עדים רבים שעדותם יכלה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולעזור לבית-המשפט להגיע לחקר האמת ועובדה זו משמשת לרעתה של התובעת.