רוצה שנתקשר? הקלק כאן

אימתי שימוש בהליכון יעיד על היעדר תלות בצד שלישי - התנאים לקבלת הטענה בדבר השפעה בלתי-הוגנת

פורסם : 02.08.2019

הדפסת המאמר

שלח לחבר

אימתי שימוש בהליכון יעיד על היעדר תלות בצד שלישי - התנאים לקבלת הטענה בדבר השפעה בלתי-הוגנת

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

ככלל, על המתנגד לקיום צוואה מוטל הנטל להוכיח התקיימותן של עילות הבטלות, זאת ככל שלא נפלו פגמים צורניים בצוואה. אם נפלו פגמים צורניים בצוואה, נטל הבאת הראיות מתהפך {ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נה(3), 837}.

 

סעיף 30(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כדלקמן:

 

"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה."

 

לא כל השפעה מביאה לידי ביטול צוואה. החוק אינו פוסל צוואה שנעשתה לאחר השפעה או שכנוע של המצווה, אלא אם נבעו מלחץ ואיומים מפורשים או מכללא. בכדי שהוראת הצוואה תבוטל על ההשפעה להיות השפעה בלתי-הוגנת - השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות, עד כדי ניצול חולשתו ותלותו של המצווה.

 

יפים לעניין זה דבריו של ש' שילה בספרו {פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כרך ראשון, עמ' 269}:

 

"... אין פסול הניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צואה לטובתו או לטובת אחר, מה שפסול הוא השפעה בלתי-הוגנת".

 

זאת ועוד. יש להבחין בין השאלה העובדתית, האם המצווה היה תלוי במי שהשפיע עליו השפעה בלתי-הוגנת, לבין השאלה הערכית, האם ההשפעה כללה בחובה מרכיב של אי-הגינות. הבחינה תיעשה על-פי ערכים של מוסר אישי וחברתי, ובחינת רצון המצווה האמיתי {ראה למשל ע"א 4902/91 שדמה גודמן נ' ישיבת מדרש גבוה לדיינות ע"ש הרב שלמה מוסאיוף, פ"ד מט(2), 441}.

 

בהקשר האחרון ש' שילה גורס בספרו {שם, בעמ' 270}:

 

"... כנראה הדרך להצליח בטענה של השפעה בלתי-הוגנת היא לא על-ידי הוכחה פוזיטיבית של ההשפעה הפסולה, אלא על-ידי ביטול החזקה שהצוואה נעשתה על-פי רצונו החופשי של המצווה."

 

בהתנגדות למתן צו קיום צוואה שלא נפל בה פגם צורני והיא בחזקת כשירה ולא נטען כי היה איום או לחץ ישיר - נטל השכנוע לקיומה של השפעה בלתי-הוגנת הוא על הטוען לקיומה. אמת המידה היא מאזן ההסתברויות {ע"א 6198/95 שלומית יעקב נ' שרה בראשי, פ"ד נב(2), 603}.

 

בהלכה הפסוקה נקבעו אבני בוחן ומבחני עזר לבחינת קיומה או היעדרה של השפעה בלתי-הוגנת {ראה למשל דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2), 813 (1998)}:

 

(א) מבחן התלות והעצמאות, האם המצווה היה עצמאי בתקופה הרלוונטית, הן מבחינה פיזית והן מבחינה שכלית-הכרתית. ככל שהמצווה לא היה עצמאי באחד מהשניים, תחזק הנטיה לקבוע כי הייתה תלות.

 

(ב) מבחן התלות והסיוע, באם המצווה לא היה עצמאי, יש לשאול מי הוא זה אשר סייע לו להתגבר על מגבלותיו ולבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות באדם שסייע למצווה להתגבר על מגבלותיו. כאשר הנהנה הוא המסייע העיקרי {או הבלעדי} מתגבר החשש כי קיימת תלות.

 

(ג) מבחן הקשר של המצווה עם אחרים, האם למצווה היו קשרים עם אחרים. ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית היה המצווה מנותק מאחרים או שקשריו היו מועטים, תתחזק ההנחה כי מתקיימת תלות.

 

(ד) מבחן נסיבות עריכת הצוואה, מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה, אף אם אינה מגיעה לכדי מעורבות לפי סעיף 35 לחוק הירושה, יכולה ללמד על השפעה בלתי-הוגנת. מבחן זה אינו עומד ברשות עצמו, אלא הוא מבחן משנה אשר יכול לסייע בקבלת מסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי-הוגנת, במקום בו המבחנים האחרים מכוונים למסקנה כי קיימת תלות.

 

ב- ת"ע 26106-03-15 {ב' מ' ואח' נ' מ' ב' ואח', טרם פורסם (22.08.18)} בית-המשפט הגיע לכלל מסקנה כי במקרה הנדון יישום מבחני העזר מצביעים על היעדרה של השפעה בלתי-הוגנת.

 

המנוח היה מוקף בחלק מבני משפחתו. המנוח לא היה תלוי באופן בלעדי בנהנים מצוואתו או מי מהם. למנוח 6 אחים וכ- 40 אחיינים. אחיו עם בני משפחותיהם חלקו ביניהם, מי יותר ומי פחות, את הטיפול במנוח. אומנם התובע 1 והוריו של התובע 4 היו מעורים יותר בענייניו של המנוח ובטיפול בו, אך למנוח היה קשר עם בני משפחה נוספים אשר טיפלו בו וסייעו לו באחרית ימיו. בנוסף, למנוח היו קשרים עם צדדי ג', בני משפחתו, שכנים ומכרים.

 

עוד נקבע, כי לא הוגשה חוות-דעת הנוגעת למצבו הרפואי של המנוח במועד עריכת הצוואה, למגבלות מהם סבל ותלות אם הייתה לו בצד ג'. מצבו של המנוח התדרדר בסמוך למועד עריכת הצוואה אך לא הוכח מה היה מצבו במועד הרלוונטי. גם שימוש בהליכון מעיד על היעדר תלות בצד ג'.

 

עוד נקבע, כי מהעדויות שנשמעו בפני בית-המשפט במהלך המשפט עלה כי המנוח ידע היטב מה רצונו, והביעו בפני עורכת-הדין. בנסיבות האמורות לעיל, בית-המשפט דחה הטענה בדבר הפשעה בלתי-הוגנת.

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.