כאשר הסכם לחלוקת עזבון - שקיבל תוקף של פסק-דין - ברור וחד-משמעי - אין כל צורך בהגשת פסיקתה

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

פסיקתה היא תמצית ההחלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים, כאשר עליה לשקף את התוצאה האופרטיבית של ההחלטה ללא שינוי, גריעה או תוספת.

מכאן, שבמקרה בו נתן בית-המשפט החלטה או פסק-דין, אשר תוצאותיהם האופרטיביות ברורות, אין הכרח כי לאחר מכן יידרש להוסיף וליתן פסיקתה, שהרי לפסיקתה אין קיום עצמאי ואין מטרתה להוסיף על החלטה או פסק-דין שניתנו, או להרחיבם, כל שכן לשנותם.

כך עולה גם מלשון תקנה 198(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי "על סמך החלטה שניתנה מותר לערוך פסיקתה...", באופן המלמד כי עריכת פסיקתה הינה פעולה שבשיקול-דעתו של בית-המשפט, ואין הוא מחוייב לבצעה בכל מקרה ומקרה.

ודוק. תכליתה של הפסיקתה אינה לשמש כלי לאכיפת ביצוען של הוראותיו האופרטיביות של פסק-הדין, במידה ואלה ברורות, אלא להבטיח כי הוראות אלה אכן תהיינה ברורות, כל שלא יהיה קושי לבצען {ראה רע"א 3808/18 מוחמד חמזה ואח' נ' רשות הפיתוח - מינהל מקרקעי ישראל, טרם פורסם 30.06.14)}.

ב- בע"מ 7762/18 {פלונית נ' פלונית ואח', טרם פורסם (21.07.19)} נדונה בקשה למתן פסיקתה.

במקרה הנדון, הצדדים הגיעו להסדר גישור/הסכם חלוקת עזבון ראשוני. הוראותיו של הסדר הגישור ברורות לפיהן המבקשת {ידועה בציבור} תקבל את הדירה בה היא חיה עם המנוח ושאר העזבון יחולק שווה בשווה בין היורשים האחרים {ילדי המנוח}.

בית-משפט דחה את הבקשה בקובעו, כי מאחר שהוראות פסק-הדין ברורות - ומתשובת המשיבים עולה כי תוכן הפסיקתה אינו שנוי במחלוקת - הרי שהמבקשת לא הצביעה על הצורך במתן פסיקתה בשלב זה. 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.