ידועים בציבור - מהם התנאים לצורך הכרה של בני זוג כידועים בציבור?

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

בפסיקת בתי-המשפט נקבעו שני תנאי סף מצטברים לצורך ההכרעה בקשר להיותם של בני זוג ידועים בציבור:

האחד, חיי משפחה. יסוד זה של "חיי משפחה" מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהשניים קשרו את גורלם זה בזו.

אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום "חיי משפחה" הינו תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הינו אחד מהמוטיבציות של בני זוג לקיים קשר נישואין פורמלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה.

לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים מדמה מערכת יחסים של זוג נשוי {שרק במקרה זה יוכרו כ"ידועים בציבור"}, יש להתחקות אחד אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו.

תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות ולפיכך, הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה". 

השני, ניהול משק בית משותף. יסוד זה לא מבוסס מתוך הצורך האישי של נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.

גם בבחינת קיומו של "משק בית משותף", יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על-ידי בני זוג נשואים, כמו מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיוצא בזה.

שני היסודות משתלבים ושזורים זה בזה. מדובר בניהול חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, שבאים לידי ביטוי בקיום משק בית משותף, תנאים אלה לא תנאים מהותיים. אין מדובר בדרישה ראייתית גרידא.

התנאים חייב המשפחה וניהול משק בית משותף הינם תנאים מצטברים להכרה בבני זוג כידועים בציבור. תנאים אלה הם בגדר מבחנים עובדתיים ולכן גם השאלה אם פלונית היא ידועות בציבור של אלמוני היא שאלה עובדתית שעל הערכה הדיונית להכריע בה לפי התשתית הראייתית הנפרסת בפניו.

ניתן לסכם כי ריכוז הפרמטרים, בין היתר, שנקבעו בפסיקת בתי-המשפט לצורך הכרה ביחסי בני זוג כיחסי "ידועים בציבור" הינם:

הראשון, מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה מעבירים עתותיהם לרבות ארוחות וסעודות משותפים.

השני, יוצאים ומבלים יחד, לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל.

השלישי, דואגים אחד למשנהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית.

הרביעי, מביעים דאגה האחד לשני ולמצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו.

החמישי, המבחן סובייקטיבי ודינמי. אין לך מתכונת אחת של "חיי משפחה" ב"משק בית משותף" המצויה אצל כל זוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם.

באשר לשאלת מטל ההוכחה לקיומם של יחסי "ידועים בציבור", נקבע בפסיקת בתי-המשפט כי בשלב הראשוני, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד של "ידוע בציבור", על-פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

נוכח ההכרה בעובדה שלא ניתן לגבש מתכונת אחת וקריטריונים מדוייקים למונחים "חיי משפחה" ו"ניהול משק בית משותף" נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתיבחן על-פי קריטריונים סובייקטיבים, דהיינו: כיצד ראו בני הזוג עצמם, את מערכת היחסים ביניהם. אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים לדיבור "חיי משפחה" ולדיבור "משק בית משותף".

המבחן הסובייקטיבי המשמש בסיס לקביעת היחסים בין בני זוג כידועים בציבור הביא להרחבת אמות המידה המאפשרות הכרה במערכת יחסים כזו. 

האבחנה בין זוגיות הזוכה למעמד של "ידועים בציבור" לבין זוגיות מסוג "חברות" בלבד, שאינה משתכללת למעמד של ידועים בציבור - אינה פשוטה, כל מקרה ייבחן ויוכרע בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.

יש להיזהר ממצב שבו בית-המשפט יטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות {רצופת אהבה ככל שתהיה} ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת ויבסס זכויות על יסודות שאינם מוצקים כסלע. קיימת בהחלט אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך ועדיין הקשר לא התגבש להכרה בהם כידועים בציבור.